שימור המגילות

אודות

מאז גילוין של מגילות מדבר יהודה עסקו חוקרים ומשמרים בנושא שימור המגילות ותיעודן. במשך כ-2000 שנה השתמרו המגילות בסביבה יציבה למדי בתוך מערות מדבר יהודה. עם הוצאתן של המגילות מהמערות הופרה יציבותן, והן נחשפו למגע יד-אדם, שאף הוא היווה איום על שימורן. בעשורים הראשונים לחקר המגילות תוך כדי עבודה מקיפה על אלפי הקטעים בכדי לשחזר את הטקסטים העתיקים, לעיתים נגרם למגילות נזק בלתי-הפיך. היום, רשות העתיקות מנהלת מעקב קפדני אחר הטיפול במגילות כדי להבטיח את שימורן לאורך זמן. פרויקט "הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי" החל כתהליך שימורי שנועד לתעד את המגילות באמצעים הטכנולוגיים החדישים ביותר. בעתיד, יוכלו החוקרים גם לחקור את כתבי-היד העתיקים מבלי שיהיה צורך לגעת בהם, ובכך להבטיח את שימורם לדורות הבאים.

השתמרותן של המגילות במערות מדבר יהודה התאפשרה הודות לתנאים הגאוגרפיים באזור ים המלח, כ-400 מ' מתחת לפני המים: אקלים יבש, לחות וטמפרטורה יציבים. הוצאתן של המגילות מן המערות מאז שנת 1947 סיכנה את מצבם הפיסי, גורמים נוספים שמגבירים את פגיעותן של המגילות מאז גילוין הם:

  • העברתן של המגילות לירושלים (800 מ' מעל פני הים) וחשיפתן לשינוי אקלימי קיצוני.
  • המגילות עשויות מחומר אורגני: 80% מהן כתובות על קלף, ו-20% על פפירוס.
  • פגעי הזמן ומצבן המתפורר של המגילות.
Parchment 4Q58 4QIsaiah

קלף 4Q58, ישעיהו
צילום:
שי הלוי

מאמצים ראשונים לשימור המגילות

החוקרים הראשונים השתמשו בנייר דבק כדי לאחות קרעים ולחבר קטעי מגילות זה לזה. קטעי המגילות הונחו בין שני לוחות זכוכית. למצער, התיישנותו של החומר הדביק והלחץ שהפעילו הזגוגיות גרמו לקלף שעליו נכתבו המגילות להשחיר ולקצותיו להתקרש; אי לכך, לא ניתן לקרוא חלק מהמגילות.

Fragments arranged in glass plates

קטעים בין שני לוחות זכוכית

בשנות השישים והשבעים למאה העשרים נערכו ניסיונות למזער את הנזקים למגילות: פתחו את הזגוגיות וניסו להסיר את נייר הדבק ואת הכתמים שהותיר. אולם, ניסיונות אלו רק החמירו את מצבן של המגילות.

שנות החמישים והשישים למאה העשרים: קטעי המגילות מוינו ושויכו לכתבי־יד שונים, הונחו בתוך למעלה מ-1200 לוחות זכוכית. שלבי סידור קטעי המגילות בלוחות הזכוכית מתועדים בתצלומי אינפרא-אדום. תשלילי התצלומים הללו מכונים (Palestine Archaeological Museum) PAM, ומספרם בארכיון נע בין 40.059 ל-44.361.

ראשית שנות השישים: תיעוד מצב ההשתמרות והתערבות ראשונה בשימור של חלק קטן מקטעי המגילות מטעם המוזיאון הבריטי.
1967: הכנת רשימת מצאי של כל לוחות הזכוכית שהונחו בהם קטעי המגילות. מספרי הלוחות נעים בין 1 ל-1261.

British Museum Leather Dressing Rice paper and perspex glue were used to repair fragments

מימין: בשנות השישים למאה העשרים השתמשו במדבקות לכריכת ספרים להדבקת הקטעים

משמאל: בשנות השבעים למאה העשרים השתמשו בנייר אורז ובדבק פרספקס כדי לאחות את קטעי המגילות

שנות השבעים למאה העשרים: מוזיאון ישראל מטפל במאות מלוחות הזכוכית.
1989: רשימת מצאי מלאה של קטעי מגילות מדבר יהודה, כולל תצלומים, מספר רישום ומצב פרסום.
1991: רשות העתיקות, בעצה אחת עם מומחים בין-לאומיים בשימור כתבי־יד, מתעדת אלפי קטעי מגילות השייכים לכ-900 כתבי־יד ומתחילה בפעולות לשימורן.

Climate-controlled storage vault at the IAA's facilities

מחסן מבוקר-אקלים במתקני רשות העתיקות
צילום:
שי הלוי

שימור המגילות בהווה

בשנת 1991 פנתה רשות העתיקות למומחים בשימור כתבי־יד כדי למצוא את הפתרון הטוב ביותר למניעת הידרדרות השתמרותן של המגילות. מומחים שבחנו את המגילות בעזרת מכון גטי לשימור, יעצו לרשות להקים מעבדה ייחודית לשימור המגילות ומתקן אחסון שישמש את המגילות בלבד, וכן לקבוע נוהל עבודה ייחודי למגילות. בהכירנו את הנזקים הרבים שנגרמו למגילות בניסיון לשמרן, הוחלט שמטרת-העל של המעבדה לשימור המגילות תהיה לאפשר שימור באמצעים הפיכים. מומחים עקבו לאורך זמן אחרי תנאי הלחות, הטמפרטורה, האור והחושך ששררו במערות מדבר יהודה במטרה ליצור במתקן האחסון תנאים דומים לאלה שאפשרו את השתמרותן של המגילות במשך 2000 שנה.

רשות העתיקות הקימה מתקן אחסון מבוקר-אקלים נוסף שבו מאוחסנים תשלילי התצלומים באינפרא-אדום (PAM) שצולמו בשנות החמישים והשישים למאה העשרים. אוסף זה היה הבסיס לפרסומן הרשמי של המגילות.
Najib Anton Albina photographing scroll fragments in the 1950s

נג'יב אלבינה מצלם קטעי מגילות בסטודיו, שנות החמישים למאה העשרים

רשות העתיקות הקימה מעבדה ייעודית לשימור המגילות היכן שמשמרות רשות העתיקות, שהוכשרו במיוחד לפרויקט זה, החלו לרשום את אלפי קטעי המגילות ולטפל בהם. הן עוסקות במלאכה הקשה והמתמשכת של הסרת חומרי ההדבקה מפעולות השימור הקודמות, משנות החמישים, השישים והשבעים למאה העשרים.

Removal of adhesive tape with tweezers

הסרת נייר דבק עם מלקחיים

כל אחד מאלפי קטעי המגילות דורש יחס אישי, טיפול שוטף ותחזוקה. המשמרים מנהלים רישום מפורט של מצבו של כל אחד מהקטעים. כל קטע, ולו הזעיר ביותר, מצולם ומתועד, והמידע על אודותיו נרשם בבסיס הנתונים של רשות העתיקות.

1993: פרסום מגילות מדבר יהודה על מיקרופיש, בעריכת עמנואל טוב וסטפן ג' פפאן (ליידן: הוצאת בריל)

1997: פרסום מגילות מדבר יהודה על תקליטור, The Dead Sea Scrolls Electronic Reference Library, בעריכת טימוטי ה' לים ופיליפ ס' אלכסנדר (ליידן: הוצאת בריל)

2006: אוניברסיטת בריגהם יאנג מפרסמת מהדורה מתוקנת של מגילות מדבר יהודה על תקליטור, בעריכת עמנואל טוב ודונלד ו' פרי (ליידן: הוצאת בריל)

רשות העתיקות מקיימת קשר רציף עם מומחים לשימור בנוגע לשיטות שימור המגילות. במרס 2012 כינסה רשות העתיקות ועדה בין-לאומית של מומחים בשימור קלף ופפירוס כדי לבחון מחדש את תהליך העבודה ולמצוא מענה עבור נושאים שטרם נפתרו, כגון: קטעים לכודים בתוך לוחות הזכוכית, בליה של דיו והתפוררות הקלף
Conservators working at the IAA's Dead Sea Scrolls conservation laboratory Conservators working at the IAA's Dead Sea Scrolls conservation laboratory

המשמרות בעבודה במעבדת שימור המגילות של רשות העתיקות
צילום:
שי הלוי

תערוכותהתעניינות חובקת-עולם במגילות העלתה דרישה לתערוכות של מורשת תרבות עולמית ייחודית זו. רשות העתיקות פועלת להצגת המגילות ברחבי העולם, תוך הקפדה יתרה על תנאים הולמים ואמצעי בטיחות נאותים. רשות העתיקות הציגה את המגילות לראשונה בשנת 1993 בספריית הקונגרס של ארצות הברית. דירקטוריון השימור של ספריית הקונגרס סייע לרשות העתיקות לתכנן קופסות ייחודיות לניוד המגילות כדי לשמור על יציבותן האקלימית בעת העברתן והצגתן. עד היום הוצגו המגילות ב-30 מקומות בעולם, מאמריקה ליפן ומאירופה לאוסטרליה. בכל מקום נדרשו המארגנים להקפיד על כללים נוקשים מאוד, למשל להקים ארונות תצוגה מבוקרי-אקלים עבור כל מגילה בנפרד וניטור החשיפה של המגילות לאור. המגילות מוצגות בסבב: מגילה שהוצגה במשך שלושה חודשים צריכה "לנוח" במשך כשנה לפחות לפני שתוצג שוב. יש דרישה מתמדת לתערוכות של המגילות ברחבי העולם כולו.

Dead Sea Scrolls Exhibition in Times Square, New York (2012)

תערוכת מגילות מדבר יהודה בברזיל

שימור דיגיטליבשנת 2007 כינסה רשות העתיקות ועדה בין-לאומית של מומחים כדי לייעץ לה כיצד צילום ספקטרלי יכול לסייע בתיעוד המגילות ובניטורן. כשנה לאחר מכן, בשנת 2008, הקימה הרשות סטודיו ייעודי לצילום המגילות, ויזמה מיזם-חלוץ כדי לאמוד את היקף הפרויקט במונחים של זמן, תהליכי עבודה, כוח אדם, טכנולוגיות ומימון. ד"ר גרגורי ברמן, בעבר מדען ראשי במכון לטכנולוגיה בקליפורניה (Caltech), מונה ליועץ לטכנולוגיות דימות, וסיימון טנר, מקינגס קולג' בלונדון (KDCS), היה אחראי לניהול בסיס הנתונים של המיזם.

בעקבות המלצותיה של הוועדה, ועל סמך הצלחתם של מיזמי-חלוץ אחדים נוספים, החלה רשות העתיקות בפרויקט חדשני של תיעוד דיגיטלי כחלק ממאמציה לשמר את המגילות. פרויקט ”הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי“ , התאפשר הודות לנדיבותן של קרן ליאון לוי וקרן ארקדיה, פרויקט זה יאפשר לנטר את מצבן של המגילות ולייצר תצלומי אינפרא-אדום ותצלומי צבע באיכות הגבוהה ביותר. עתה, משהושלם הפרסום המדעי, הרשמי, של המגילות, רשות העתיקות מתעתדת להציג את כל התצלומים הדיגיטליים של המגילות באתר אינטרנט ייחודי. התצלומים ילוו בתעתיקים, תרגומים, הערות וביבליוגרפיה, שיהיו נגישים לכלל הציבור.

מגילת תהלים בצילום ספקטרלי